<h1>רבינו ירוחם נ"ב ח"א</h1>
<h2>דף כט:</h2>
האב חייב ללמד לבנו תורה אבל לא לבתו כמו שכתבתי בנתיב הא' בח"ד ואם לא למדו אביו חייב הוא בעצמו ללמד עצמו.
ואם אי איפשר לו בלא אשה ישא אשה ואחר כך ילמוד תורה ויש חלוקין בגמרא אם איפשר לו בלא אשה אם ישא קוד' או ילמוד כך פשוט בקדושין ופרש"י כי לבני בבל שהיו עולין ללמוד תור' לארץ ישראל ולא היתה אשתו עמו בעי' אחת לא היה טרוד בשבל אשתו וישא ואחר כך ילמוד ולבני ארץ ישראל שהיתה אשתו עמו בעיר אחת יבטל מלימודו ואז ילמוד ואחר כך ישא אשה וכתב הרא"ש וכלם מודים דאם א"א לו ללמוד אם ישא אשה שילמוד ואחר כך ישא אשה. וקצבה לאותו לימוד לא ידענא ולא יתכן שיתבטל מפריה ורביה כל ימיו ולא מצינו זה אלא בבן עזאי שחשקה נפשו בתורה ע"כ.
<h2>דף ל.</h2>
חייב אדם לשלש כל ימיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד כך פשוט בקדושין ופרש"י לשלש ימי השב' וי"מ כל היום ור"ת כתב דאנו סומכין אהא דקאמרינן בסנהדרין תלמוד בבלי בלול במקר' ובמשנה ובתלמוד ובו אנו יוצאין ידי חובתינו יש מהמפרשי' שכתבו דהא דאמרינן שליש במקרא דוקא לתינוק שעדין לא קרא מקרא כל צרכו אבל אדם שקרא מקר' אינו רשאי לעסוק בה שליש ימיו ויבטל מן המשנה ומן התלמוד. ורמ"ה כתב דלא אמרינן זה אלא לדורות הראשונים שהיה לבם פתוח [ודי] להם למשנה ולתלמוד (בשליש) [שני שלישי] ימיהם אבל לדידן משיתין למקר' בגירס' דינקותא והלואי שיספיק שאר ימותינו למשנה ותלמו' ע"כ.
<h2>דף פב.</h2>
לא ילמד רווק כלומר בחור שאינו נשוי תינוקות משום אמן של תינוקות שיביאו אותם ללמוד וכן אשה לא תלמד תינוקות משום אביהן של תינוקות שיביאו שמה כך פשוט בקדושין.
מניח אדם כל אומנות שבעולם ומלמד לבנו תורה כך פשוט בקדושי'.
